מַטְבֵּעַ נַיָּיד כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: floating currencies

מטבעות שבהם שערי החליפין נעים בהשוואה לכל המטבעות האחרים, בלי שיש יחס קבוע ביניהם, על־פי כוחות הביקוש וההיצע בשוק.
שער החליפין שלו נקבע על ידי כוחות ההיצע והביקוש לו בלבד ללא התערבות הממשלה, או שהתערבותה היא חסרת משמעות. מצב זה מכונה "ניידות טהורה" (clean float) במצב זה.
שער החליפין אינו מוחזק ברמה יציבה באמצעים מלאכותיים לאורך זמן, כפי שהדבר במטבע מפוקח או על ידי התערבות הממשלה ברכישות ובמכירות של מטבע גם כשאין פיקוח כמו מטבע מנוהל. עד לראשית שנות ה־70 של המאה ה־20 היו השערים היחסיים בין מטבעות של מדינות שונות קבועים בדרך כלל. פיחותים היו מאורעות חריגים ומבודדים. בראשית שנות ה־70 עברה מערכת המטבע העולמית שינוי והפכה לניידת. הדולר ורוב המטבעות האירופאיים הכו למטבעות ניידים לאחר שבאוגוסט 1971 הודיע המימשל של ניקסון על הפסקת ההמרה של הדולר לזהב בשער קבוע ובשל הצעדים הכלכליים שבאו בעקבות זה. השינויים הרבים החלים מאז בשערים היחסיים של מטבעות שונים ובשערי הריבית על מטבעות אלה גרמו לעליה ניכרת בסיכון החל על כל מי שמעורב בעסקות במטבעות שונים ועל כל מי שיש לו נכסים והתייבויות במטבעות שונים וחשוף על כן לשינויים בשערים אלה. על מנת לאפשר הקטנה של סיכונים אלה פותחו מכשירים פיננסיים רבים. מכשירים המכונים "עסקות עתידיות במטבע חוץ" והם מאפשרים להקטין את הסיכונים האמורים על יד העברתם לאחרים בדרך כלל באמצעות עסקות גידור.
הבורסה הראשונה לעסקאות עתידיות במטבע חוץ החלה לפעול בארה"ב בעיר שיקגו בראשית שנות ה־70 של המאה ה־20 ומאז נסחרות עסקות אלה גם במרכזים פיננסיים אחרים בעולם.