עוֹגֶן מוֹנִיטָרִי
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: monetary anchor
תיאוריה האומרת שכדי להבטיח יציבות במשק יש לנסות ולמצוא קטע אחד במשק שבו ניתן להציב בסיס מוניטרי סטטי שיגרום לכך שכוחות השוק לא יפעלו באופן חופשי בקטע זה אלא הוא ינוהל על־ידי הבנק המרכזי ובכך ישפיע הדבר על התנהגות המשק כולו.
בישראל, בשנות ה-80 של המאה ה-20 קבע בנק ישראל שער חליפין קבוע כעוגן מוניטרי.
מייד לאחר תוכנית הייצוב של יולי 1985 נקבע שער חליפין קבוע. ואולם מאחר שהפרמטרים האחרים הקובעים את רמת המחירים (כמו עלות עבודה, חומרי גלם מקומיים וכיו"ב) לא היו יציבים, העוגן המוניטרי לא פעל כמצופה. כיוון שכך עבר בנק ישראל למדיניות של שער חליפין יציב עם פיחותים מידי ששה חודשים ולאחר מכן גובשה מדיניות שינוי שער האמצע. המדיניות שעליה הכריז בנק ישראל בסוף שנת 1991 לגבי שינויים בתפיסת שער האמצע שמה קץ לצורה זו של עוגן מוניטרי בדמות שער חליפין.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: monetary anchor
תיאוריה האומרת שכדי להבטיח יציבות במשק יש לנסות ולמצוא קטע אחד במשק שבו ניתן להציב בסיס מוניטרי סטטי שיגרום לכך שכוחות השוק לא יפעלו באופן חופשי בקטע זה אלא הוא ינוהל על־ידי הבנק המרכזי ובכך ישפיע הדבר על התנהגות המשק כולו.
בישראל, בשנות ה-80 של המאה ה-20 קבע בנק ישראל שער חליפין קבוע כעוגן מוניטרי.
מייד לאחר תוכנית הייצוב של יולי 1985 נקבע שער חליפין קבוע. ואולם מאחר שהפרמטרים האחרים הקובעים את רמת המחירים (כמו עלות עבודה, חומרי גלם מקומיים וכיו"ב) לא היו יציבים, העוגן המוניטרי לא פעל כמצופה. כיוון שכך עבר בנק ישראל למדיניות של שער חליפין יציב עם פיחותים מידי ששה חודשים ולאחר מכן גובשה מדיניות שינוי שער האמצע. המדיניות שעליה הכריז בנק ישראל בסוף שנת 1991 לגבי שינויים בתפיסת שער האמצע שמה קץ לצורה זו של עוגן מוניטרי בדמות שער חליפין.
