ענפי ייצור כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: production industries

חלוקת ענפי הכלכלה, המתבצעת על ידי כלכלנים מסוימים, לענפים המייצרים נכסי ייצור, מזה ולענפים המיצרים נכסי תצרוכת, מזה. כלכלנים אלה מצביעים על כך שבמידה שארץ עולה לשלבים גבוהים יורדת של תיעוש עולה גם משקלן של התעשיות המייצרות נכסי ייצור. חלוקה אחרת, שנעשתה על ידי הכלכלן קולין קלרק, מחלקת את המשק לשלוש קבוצות של ענפים - ענפים ראשוניים, ענפים שניוניים וענפים שלישוניים. 'ענף ראשוני' (primary industry) הוא ענף המנצל אוצרות טבע כחומר גלם שלו (למשל: חקלאות, מכרות, ייעור ודיג; 'ענף שניוני' (secondary industry - תעשייה ובניה; ו'ענף שלישוני' (tertiary industry) - השירותים לסוגיהם. ממצאיו מראים כי בשלב הראשון של ההתפתחות והמודרניזציה יורד משקלם של המועסקים בחקלאות ועולה אחוז המועסקים בענפים השניוניים, בתעשייה ובבניה. בשלב מאוחר יותר חלה האטה ואפילו ירידה במספר המועסקים בתעשייה, ולעומת זאת עולה במידה ניכרת אחוז המועסקים בענפי השירותים לסוגיהם. הבחנה אחרת נעשית בין שני סוגים של תעשיות ייצור: האחד מבוסס על חומרי גלם ומיוצג על ידי התעשיות שסיפקו גידול כלכלי בשלושת הרבעים הראשונים של המאה ה-20. השני מבוסס על מידע וידע, כמו: תרופות, טלקומוניקציה, מִכשור אנליטי ועיבוד מידע כגון מחשבים. תעשיות הייצור המבוססות על מידע הן בדרך כלל אלה הגדלות בעשורים האחרונים. שתי קבוצות אלה נבדלות לא רק במאפייניהן הכלכליים אלא בעיקר במעמדן בכלכלה הבין-לאומית. את מוצרי התעשיות המבוססות על חומרי גלם יש לייבא או לייצא כמוצרים והם מופיעים במאזן הסחר. מוצרי התעשיות המבוססות על מידע ניתנים ליצוא או ליבוא הן כמוצרים והן כשירותים ולכן ייצוגם במאזן הסחר הכולל יכול שיהיה בלתי-מדויק. (ראה: דה-תיעוש).