שער חליפין של שיווי משקל כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: equilibrium exchange rate

מחיר מטבע חוץ שהיה נקבע אילו היה קיים שוק מטבע חוץ חופשי והממשלה לא היתה מתערבת בו. בתנאים כאלה שער החליפין ייוצב בנקודת המפגש שבין הביקוש וההיצע של המטבע המקומי. כלומר: אם המחיר של דולרים מבוטא בשקלים ישראליים, הרי ההיצע שלו ייקבע על ידי הגורמים הבאים: רמת ההכנסה הריאלית בישראל; רמת המחירים וההוצאות בה בהשוואה למחירים בשער השקל בעתיד; וכן רמת הפריון בה בהשוואה לארצות אחרות. אותם גורמים קובעים גם את הביקוש לשקל. לדוגמה: אם עולה ההכנסה הריאלית בישראל, עשויה לחול גם עלייה ביבוא אליה ובעקבותיה יגדל ההיצע של השקל בשווקי מטבע חוץ. כתוצאה מכך ירד שער החליפין של השקל (בהנחה שהביקוש לו יישאר קבוע). תהליך דומה מתחולל כאשר עולים שערי הריבית בישראל, דבר העשוי להקטין את יצוא ההון ממנה ולהגדיל את זרימת ההון אליה מארצות אחרות.

P1 הוא שער החליפין של שיווי משקל. P2 הוא שער החליפין הרשמי. כאשר שער החליפין הרשמי נמוך משער החליפין של שיווי משקל, הכמות המבוקשת של מטבע חוץ גדולה מהכמות המוצעת ולכן הכרח הוא שהממשלה תפקח על המטבע ותנהיג קיצוב.