אזור מטבע אופטימלי כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: optimal currency area

אזור גיאוגרפי שבשטחו כדאי להנהיג מטבע יחיד. אזור כזה יכול להיות מגוון מאוד מבחינת הגודל, מספר המדינות הכלולות בו וכדומה; ומאידך יכול שיהיה רק חלק ממדינה אחת. היתרונות של מטבע יחיד הן עלויות נמוכות יותר של מט"ח וגידור סיכוני מט"ח, ויותר שקיפות בתמחור (מפני שכל מחיר מבוטא באותו המטבע). אבל אם המטבע היחיד או האחיד אינו משמש באזור מטבע אופטימלי, היתרונות עלולים להתגמד מול העלויות. מטבע אחיד פירושו מדיניות מוניטרית אחידה, ושלילת האפשרות של חלק אחד מאזור המטבע לשנות את שער החליפין מול החלקים האחרים. זו יכולה להיות בעיה גדולה אם מדינה או אזור סובלים מהלם א-סימטרי, שמשפיע עליהם בצורה אחרת מאשר על חלקים אחרים באזור המטבע האחיד, מפני שאותו אזור לא יוכל להגיב באמצעות הקלת מדיניותו המוניטרית או פיחות המטבע שלו. ניתן להתגבר על הבעיה אם העובדים במדינה הסובלת יכולים ומוכנים לעבור בחופשיות למדינות אחרות; אם השכר והמחירים גמישים ויכולים להתאים עצמם להלם; או אם מדיניות פיסקלית יכולה להעביר משאבים מן האזורים שלא נפגעו לאזורים שנפגעו מן ההלם. כדי שאזור מטבע יהיה אופטימלי, הלם א-סימטרי צריך להיות תופעה נדירה, ופירוש הדבר הוא שלכלכלות השייכות לאזור צריכים להיות מחזורי עסקים ומבנה דומים. בנוסף לכך, המדיניות המוניטרית האחידה צריכה להשפיע על כל חלקי האזור באותה צורה (קיצוץ בשער הריבית אינו צריך, למשל, להפחית אבטלה במדינה אחת ולהעלות אינפלציה במדינה אחרת באזור המטבע). תנאי נוסף לאזור אופטימלי הוא שלא צריכים לשרור בו חסמים תרבותיים, לשוניים או חוקיים לניידות חוצת גבולות של עבודה; השכר צריך להיות גמיש; וצריכה להיות שיטה מסוימת להעברת משאבים לאזורים או מדינות שנפגעו. במציאות, רק אזורים בודדים בעולם שיש בהם מטבע אחיד הם אזורי מטבע אופטימליים, למרות שמטבע אחיד הופך את האזורים הללו במקרים רבים לאחידים יותר בהדרגה, ומכאן לאופטימליים יותר. מרחב האירו נחשב בדרך כלל לאזור מטבע אופטימלי, אם כי יש החולקים על כך.