אַלְטְרוֹאִיזם כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: altruism

זולתנות, זולתיות; דאגה לזולן כעיקרון של התנהגות, אהבת הזולת במידה יתרה, העדפת טובת הזולת או טובת הציבור על טובת עצמו (מילון ספיר). הטענה השכיחה היא שאלטרואיזם אינו מתיישב עם היגיון כלכלי, המניח שבני-האדם מונעים על-ידי אנוכיות. הרבה מהמחקר הכלכלי דן בהתנהגותם של היחידים, ו"הומו אקונומיקוס" (האדם הכלכלי) אמור בדרך כלל לנהוג על-פי האינטרס העצמי (שלו או שלה). אבל אינטרס עצמי אין פירושו בהכרח אנוכיות (אגואיזם). כמה מודלים כלכליים בתחום הכלכלה ההתנהגותית מניחים שיחידים מתנהגים באלטרואיזם מפני שהם מרוויחים משהו או מפיקים תועלת מהתנהגות זו. לדוגמה, התנהגות אלטרואיסטית עשויה לשפר את הדימוי העצמי או לספק ביטוח מפני תסיסה חברתית. כמה מודלים כלכליים הולכים כברת דרך נוספת ומרופפים את ההנחה המסורתית בדבר התנהגות רציונלית לחלוטין, בכך שהם מניחים שאנשים מתנהגים לעיתים באלטרואיזם, גם אם הוא אולי מנוגד לאינטרס העצמי שלהם. בכל מקרה, יש ספרות כלכלית ענפה על צדקה, סיוע בינלאומי, הוצאה ציבורית ומיסוי מחולק מחדש.