תורת סחר חדשה
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: new trade theory
למרות שרוב הכלכלנים תומכים בסחר חופשי, כלכלנים רבים ניסו בשנות ה-70 של המאה ה-20 להסביר את הפערים הגדולים בין התחזיות של תיאוריית הסחר החופשי ובין תנועות הסחר בעולם האמיתי. הפיתרון לחידה הזו ידוע כתיאוריית הסחר החדשה. אחת התעלומות הייתה שהסחר צמח במהירות הגבוהה ביותר בין מדינות מתועשות בעלות כלכלות והקצאות דומות של גורמי ייצור. בתעשיות חדשות רבות, לא היה יתרון יחסי ברור לשום מדינה. מגמות הייצור והסחר נראו תכופות כמקריות. הסחר בין שתי מדינות היה מורכב במקרים רבים ממוצרים דומים. לדוגמה: מדינה אחת מייצאת למדינה אחרת כלי רכב, ומייבאת ממנה דגמים אחרים של כלי רכב.
אחד ההסברים, שנקשר במיוחד לכלכלן פול קרוגמן מן המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) נשען על הרעיון של אדם סמית, לפיו חלוקת העבודה מנמיכה את עליות הייצור ליחידה. יתרון לגודל בתוך חברות אינו עולה בקנה אחד עם תחרות מושלמת שאותה הניחה תיאוריית הסחר המסורתית. הנחה מציאותית יותר היא שבשווקים רבים קיימת תחרות מונופוליסטית. כאשר שוק כזה מתרחב, הוא עושה זאת באמצעות תערובת של יותר פירמות (מגוון מוצרים גדול יותר) ופירמות גדולות יותר, עם כלכלות גודל גדולות יותר. הסחר החופשי מרחיב את גודל השוק מעבר לגבולות הלאומיים, ולכן מאפשר לחברות להשיג כלכלות גודל גדולות יותר, לתועלתם של הצרכנים, העובדים ובעלי המניות. היתרונות של מצב זה עשויים להיות גדולים יותר ככל שהכלכלות הסוחרות דומות יותר. זה עשוי להסביר מדוע קל להשיג ליברליזציה בסחר בין שתי מדינות דומות. לכן, לדוגמה, הסכם הסחר החופשי בין ארצות-הברית וקנדה גרר תלונות מעטות בלבד, בעוד הרחבת ההסכם הזה כדי לכלול את הכלכלה השונה מאוד של מקסיקו, הייתה שנויה במחלוקת הרבה יותר (ראו: נאפט"א).
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: new trade theory
למרות שרוב הכלכלנים תומכים בסחר חופשי, כלכלנים רבים ניסו בשנות ה-70 של המאה ה-20 להסביר את הפערים הגדולים בין התחזיות של תיאוריית הסחר החופשי ובין תנועות הסחר בעולם האמיתי. הפיתרון לחידה הזו ידוע כתיאוריית הסחר החדשה. אחת התעלומות הייתה שהסחר צמח במהירות הגבוהה ביותר בין מדינות מתועשות בעלות כלכלות והקצאות דומות של גורמי ייצור. בתעשיות חדשות רבות, לא היה יתרון יחסי ברור לשום מדינה. מגמות הייצור והסחר נראו תכופות כמקריות. הסחר בין שתי מדינות היה מורכב במקרים רבים ממוצרים דומים. לדוגמה: מדינה אחת מייצאת למדינה אחרת כלי רכב, ומייבאת ממנה דגמים אחרים של כלי רכב.
אחד ההסברים, שנקשר במיוחד לכלכלן פול קרוגמן מן המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) נשען על הרעיון של אדם סמית, לפיו חלוקת העבודה מנמיכה את עליות הייצור ליחידה. יתרון לגודל בתוך חברות אינו עולה בקנה אחד עם תחרות מושלמת שאותה הניחה תיאוריית הסחר המסורתית. הנחה מציאותית יותר היא שבשווקים רבים קיימת תחרות מונופוליסטית. כאשר שוק כזה מתרחב, הוא עושה זאת באמצעות תערובת של יותר פירמות (מגוון מוצרים גדול יותר) ופירמות גדולות יותר, עם כלכלות גודל גדולות יותר. הסחר החופשי מרחיב את גודל השוק מעבר לגבולות הלאומיים, ולכן מאפשר לחברות להשיג כלכלות גודל גדולות יותר, לתועלתם של הצרכנים, העובדים ובעלי המניות. היתרונות של מצב זה עשויים להיות גדולים יותר ככל שהכלכלות הסוחרות דומות יותר. זה עשוי להסביר מדוע קל להשיג ליברליזציה בסחר בין שתי מדינות דומות. לכן, לדוגמה, הסכם הסחר החופשי בין ארצות-הברית וקנדה גרר תלונות מעטות בלבד, בעוד הרחבת ההסכם הזה כדי לכלול את הכלכלה השונה מאוד של מקסיקו, הייתה שנויה במחלוקת הרבה יותר (ראו: נאפט"א).
