החזר השקעה
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: investment recovery
שיטה לבדיקת כדאיות יחסית של השקעות, הבוחנת את
הזמן החולף מזמן
ההשקעה ועד למועד שבו ההכנסות בצירוף
ריבית שיתקבלו מאותה השקעה יהיו שווים לסכום
הקרן שהושקע; לשון אחר: הסכום
הקבוע שיש לקבל במשך מספר מסוים של שנים ובריבית מסוימת, על מנת שהערך הנוכחי של
הסדרה יהיה שווה היום לסכום ההשקעה. המספר המתקבל הוא
מקדם החזר
ההון. בשיקולי כדאיות של השקעות, החזר ההון מייצג את
העלות השנתית של
הנכס כשמקדם ההון כולל את
הפחת ואת הריבית עליו.
בהנחה שהחזר הקרן הוא הגורם העיקרי בשיקולים האם להשקיע אם לאו, תוכנית השקעה שתקופת ההחזר שלה קצרה יותר עדיפה על תוכנית שתקופת ההחזר שלה ארוכה יותר. בשיטה זו, המכונה גם 'שיטת תקופת פירעון' (payback period), ניתן אפוא להשתמש
כמדד לקבלה או לדחייה של תוכניות השקעה. כנקודת מוצא ניתן לקבוע שרק תוכניות המחזירות את ההשקעה תוך מספר קבוע של שנים מתקבלות, ולפיכך תתקבלנה כל תוכניות ההשקעה שתקופתן קצרה ותידחנה כל אותן תוכניות שתקופת ההחזר ארוכה יותר. לשיטה זו - למרות שהיא פשוטה יחסית לחישוב ולוקחת בחשבון נושאים כמו
נזילות וסיכון - יש מספר חסרונות ניכרים השמים
סימן שאלה על
ההצדקה להשתמש בשיטה. למשל, אין היא מתחשבת בעיתוי של ההכנסות ואין היא מתחשבת בתוצאות היחסיות שעשויות להתקבל לאחר תקופת ההחזר.