הסכם הֶחלֶף
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: swap agreement
הסכם בין בנקים מרכזיים להחלפת
מטבע חוץ
בשער החליפין הרשמי, כאמצעי להגדיל את
הנזילות הבינלאומית שלהם ולהבטיח מקור זמין של מטבע חוץ במקרה
הצורך. על פי ההסכם,
בנק מרכזי אחד מסכים להלוות מטבע שלו
לבנק מרכזי אחר
בתמורה להלוואה מהבנק השני של סכום שווה במטבע של אותה מדינה. בשיטה זו כל ארץ מחזקת את
הגיבוי של המטבע של עצמה ומבטיחה כי לא יהיו ספקולציות במטבע. ההסדר הוא הסדר
בעתודה והוא יוצא מהכוח אל הפועל רק כאשר מדינה אחת
צריכה את המטבע של השנייה, כדי למנוע שהערכים היחסיים של המטבעות שלהן לא יחרגו בתקופת
משבר מהקו (כגון בריחת מטבע זמנית מהמדינה). הסכם כזה קיים, למשל, בין מדינות
קבוצת העשר וארה"ב.