הסכם סחר דו-צדדי כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: bilateral trade agreement

הסכם הנחתם בין שתי מדינות בנוגע ליחסי הסחר ביניהן (לדוגמה: הסכם חליפין הנעשה על ידי מדינות שלהן מחסור במטבע קשה). במקרה זה תשלומים של עסקות נעשים באמצעות יתרות המוחזקות בארצות הנוגעות בדבר אצל הבנקים המרכזיים. כדי למנוע אי-איזון של הסכמים כאלה, כלולות בהסכמים גם מכסות סחר (ראה הסכם סילוקין). הסכם דו-צדדי כזה טומן בחובו מספר חסרונות לעומת הסכם סחר חופשי. לדוגמה: מחירי המוצרים שנקבעו בו הם על פי רוב מעל למחיר הבינלאומי וטיבם לעתים ירוד; מכיוון שהמטרה היא, בדרך כלל, להגיע לאיזון בסחר נרכשות גם סחורות שאינן חיוניות משום שהצד השני מעוניין למכור אותן ואינו יכול לעשות זאת בדרך אחרת; וכן, הצורך באיזון מצמצם את היקף הסחר הכללי.