הסכם סחר דו-צדדי
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: bilateral trade agreement
הסכם הנחתם בין שתי מדינות בנוגע ליחסי
הסחר ביניהן (לדוגמה: הסכם
חליפין הנעשה על ידי מדינות שלהן
מחסור במטבע קשה). במקרה זה תשלומים של עסקות נעשים באמצעות יתרות המוחזקות בארצות הנוגעות בדבר אצל הבנקים המרכזיים. כדי למנוע אי-איזון של הסכמים כאלה, כלולות בהסכמים גם מכסות סחר (ראה
הסכם סילוקין). הסכם דו-צדדי כזה טומן בחובו מספר חסרונות לעומת
הסכם סחר חופשי. לדוגמה: מחירי המוצרים שנקבעו בו הם על פי רוב מעל
למחיר הבינלאומי וטיבם לעתים ירוד; מכיוון שהמטרה היא, בדרך כלל, להגיע
לאיזון בסחר נרכשות גם סחורות שאינן חיוניות משום שהצד השני מעוניין למכור אותן ואינו יכול לעשות זאת בדרך אחרת; וכן,
הצורך באיזון מצמצם את היקף הסחר הכללי.