הסכם סחר חליפין
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: barter agreement
בסחר הבינלאומי,
הסכם מסחרי בין מדינות, הנוגע להחלפת סחורות בלבד ואינו כרוך בהעברת
מטבע בין הצדדים להסכם. הסכם כזה קובע את
שיעור היבוא והיצוא של שני הצדדים, את סוגי הסחורות המוחלפות ואת פרק
הזמן שבו יש לבצע את ההסכם (בדרך כלל שנה). הסכם כזה נעשה, בדרך כלל, בין מדינות הסובלות
ממחסור במטבע קשה, ומגמתו לקיים
מסחר תוך מניעת התהוותו של
גירעון במאזן התשלומים. הסכמים כאלה היו נפוצים באירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. הסכם כזה, שכונה גם 'הסכם מִכסות' (quotas agreement) קבע, לגבי כל צד, רשימה של סחורות שיבואן מהמדינה השנייה יהיה מותר במסגרת הכמויות, או הסכומים, הנקבעים בהסכם. ההסכם, במהותו, הינו
התחייבות להעניק רישיונות יבוא ויצוא וביצועו תלוי ביבואנים וביצואנים המעוניינים, או אינם מעוניינים, לקנות את הסחורות שנקבעו בהסכם. בדרך כלל קביעת מכסות נועדה להביא לידי
איזון בסחר בין הצדדים, אך לעתים נקבע, במתכוון, הסכם בלתי-מאוזן על מנת לאפשר החזרת
חוב או העברת
הון.