הסכם סמיטסון
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: Smithsonian agreement
הסכם שנעשה בפגישה שקיימו בדצמבר 1971 נגידי הבנקים המרכזיים של
קבוצת העשר במכון סמיטסון שבוושינגטון, ארה"ב, בניסיון אחרון לשמור על שערי
חליפין קבועים. בעקבות ההסכם פוּחת הדולר כנגד
הזהב (מ-35 דולר לאונקיה ל-38 דולר) וכלפי המטבעות האחרים
בשיעור משוקלל של 8%. כמו כן ההסכם הרחיב את
התנודות המותרות של
מטבע אחד כלפי השני כשהדולר האמריקני משמש בתפקיד של שער אמצעי שמסביבו פועלת השיטה. אולם מאחר שבאוגוסט 1971 הודיע ממשל ניקסון על הפסקת ההמרה של הדולר לזהב ובשל הצעדים הכלכליים שבאו בעקבות זה ההסכם איבד את משמעותו, והמטבעות הפכו מטבעות בעלי שערי חליפין ניידים באופן חופשי.