בּיקוּע מחשבים ומערכות מידע
לועזית: fragmentation

1. הליך של טעינת תכנית לאזורים לא-צמודים בזיכרון כדי לחסוך בשטח אחסון.
2. מצב בסביבה רבת-משימות, שבו פזורות בזיכרון הראשי נקודות אחסון שאינן בשימוש התכניות, אך לא ניתן להשתמש בהן לצרכים אחרים בשל אי־רציפותן.
3. מצב שבו מחולק קובץ ליחידות קטנות הפזורות בשטחים לא־צמודים ביחידת אחסון חיצונית, דבר הגורם לאיטיות בעיבוד הקובץ. (גם: פיצול)