תיקשורת אָסינכְרונית מחשבים ומערכות מידע
לועזית: asynchronous communication

1. שיטת תיקשורת בה המידע אודות תיאום זמני השידור מתקבל מתוך המידע המשודר עצמו, ולא על פי קביעה של התחנות המשדרות.
2. צורת תיקשורת בין מחשבים, בה משודרים הנתונים תו אחר תו, כך שמשודרת סיבית איתות לציון תחילת התו, וסיבית איתות לציון סופו. (גם: שידור אסינכרוני).